1833 ( 1881— 1804 ) מדינאי בריטי וסופר . הוטבל לנצרות בגיל . 13 היה גאה במקורו היהודי , ביקר בארץ ישראל , ( 1831 ) והעלה את הנושא היהודי בדיונים פארלאמנטאריים ודיפלומאטיים , ואף בחיבוריו הספרותיים . ספרו על דויד אלרואי ( 1833 ) סובב כולו על הנושא היהודי , ורואים בו 'סיפור היסטורי' יהודי ראשון , ששימש מופת לסופרים 'היסטוריים ' אחרים . בדיאלוגים הערניים שבספר זה ושבספריו האחרים שובצו רעיונות וסיסמאות , שהיה בהם כדי לעורר לבבות . בהם מדבר ומרמז בנושאים קבליים ומשיחיים . ב'אלרואי' מוכרז : 'דבר , מעשה , יום אחד , איש אחד — ואנו יכולים להעשות עם . ' שם ידבר במפורש על כינון ממלכה עברית , מכוחו של אלרואי , והיה בכן להביא את קוראיו להרהר בשינוי מעמד ישראל בהווה . אל הנושא היהודי חזר דישראלי בספרו הגדול ( חלקים ב , ג ) 'טאנקריד' . ( 1847 ) הנושא הארץ-ישראלי עלה אף בספרו 'לותייר" . ( 1870 ) ( התפעלות מנופי ירושלים וכינרת . 'תבורך היד שתיטע גנים סביב הר ציון ;' 'יפרח עמק גינוסר ותשגשג ארץ הגדי . ( ' עיין להלן , קז . בטעות יוחסה לדישראלי חוברת אנונימית בלשון הגרמאנית על 'שאלת היהודים בבעיית המזרח' ...
אל הספר