ד. מנהיגות אידיאולוגית ומנהיגות פרגמטית

כיצד יש לשפוט את לח"י במישור המנהיגותי ? משמעות מיוחדת יש ליחס לעובדה שכל מנהיגי לח"י באו מפולין , והושפעו מתחייתה המחודשת בהנהגת פילסודסקי . אולם , שטרן הושפע ממנו בשלבי הצלחתו בלבד , ואילו יורשיו , בייחוד פרידמן ילין ואלדד , התרשמו יותר מכישלונו , בפרספקטיבה של השנים . 1941-1939 כולם ניסו לשלב את מורשתו בניסיון הארץ ישראלי . שטרן לא הצליח לגשר בין האמצעים , האידאה והמטרה לבין המציאות . יורשיו אמנם הצליחו בכך יותר , בהיותם ערים לכישלון הקודם , אך יצרו שלא מדעת את התנאים שהובילו לפילוג . בדיעבד נסתבר שנקודת המפגש היחידה בין המנהיגים , והמכרעת עד כ"ט בנובמבר , היתה המלחמה בבריטניה . לאחר מכן אבד במהירות הדבק המלכד . נתברר כי נוסחאות הקרובות לנציונאל בולשביזם מבטאות הנחות מהפכניות מדי לימין , כיוון שהוא צריך היה לחשוף את עצמו מחדש לשאלת היסוד החברתית , שממנה התחמק עד כה עקב המלחמה הטוטאלית . החידוש האידיאולוגי שיקף עמדת נחיתות בולטת , שממנה היו פטורות כל המפלגות האחרות ביישוב , כולל האצ"ל , שהפך ללא קושי ל'תנועת החרות , ' על ידי אימוץ האידיאולוגיה של תנועת האם . ביולי 1948 היה מאוחר מדי ...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי