א. העימות עם הממשלה הזמנית

לח"י קיבל את הקמת המדינה . להלכה , כעובדה מוגמרת , הואיל והמנדט היה 'שקר אחד גדול . ' אך הוא הצטער שלא הבחינו בכך עשרים שנה קודם לכן , לצורך הקדמת 'מלחמת החרות ' . ' ברם י למעשה , חשש לח"י שהמניעים של בךגוריון להכרזת העצמאות היו שליליים . לא ברור מה גבר על מה : 'שגעון הגדלות האישי והלהיטות אחרי תיק מיניסטריוני או מורך לב והפחד מפני " סנקציות . '" הוא עלול לפרסם הצהרה שתספק בעת ובעונה אחת את רדיפת הכבוד שלו , את רגש הפחד , את המוני העם ואת מחלקת המדינה של ארצות הברית . קשה היה לצפות ממחתרת אידיאולוגית שתשנה בן לילה את עמדותיה מקצה אל קצה , רק בשל הקמת המדינה . עצם העובדה שהמנהיגות הפוליטית של המדינה החדשה היא יריבתו של לח"י משכבר הימים — היא כשלעצמה מצדיקה אי אמון בה . זאת ועוד , הרושם ההיסטורי של חבריה אינו מצדיק את מסירת השלטון לידיה : ... ' הם הכשילו בכל אשר עשו ... אילו היה נשמע להם כל העם , וכל הנוער אילו הכיר במרותם , עוד מאות בשנים היתה הארץ נתונה לשלטון זרים ... לא ניעף מלקרוא לציבור להפיל שלטון כושל ומכשיל זה . ' ... אשמתה העיקרית של ההנהגה היא ויתור על מרבית המולדת . אך למרות ...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי