ב. התגובה להצהרות ג'ונסון וצאראפקין (אוקטובר 1947)

התגובה לתמיכה של ארצות הברית וברית המועצות בעצרת האו"ם בתוכנית החלוקה , לא זכתה ליחס שווה מצד לח"י . ההצהרה האמריקאנית הושגה ב'מאמצים עצומים . ' הצהרת ג'ונסון לא היתה אלא 'בגידה ונסיגה מבישה של מדיניות ארה"ב , ' לאחר תמיכתה החגיגית ב'הצהרת בלפור' ובתוכנית בילטמור . המרחק בין הצהרת ג'ונסון ל'תוכנית מוריסוך אינו אלא מצער ' ) עוד כמה אלפי קמ"ר . ( ' ההצהרה באה מתוך לחץ ומתוך חילוקי דעות בין טרומן לבין מרשל ' ) מרשל צבאות המלחמה הבאה , (' ... לא כן הצהרת צאראפקץ : רוסיה הצהירה את מה שהצהירה ללא כל לחץ , ללא מאמצים 'דיפלומטיים' וללא נפנופים בקולות בוחרים . רוסיה החליטה לטובת עמדה זו אם מבחינת רגש הצדק , אם מבחינת הכרה במציאות מסויימת , אם מבחינת ראייה רחוקה ומחושבת , לטובת האינטרסים שלה במזרח התיכון , היינו : הבטחת הנייטרליות והשלום . בניגוד לארצות הברית , לא בגדה רוסיה בעם העברי ולא נסוגה מהתחייבויות ומהבטחות . נהפוך הוא r 'ברית המועצות שינתה שינוי יסודי את יחסה לבעיית הקשר בין העם העברי למולדת העברית . ' אין תימה שלא נזכרה בדברי לח"י ההתקדמות מגרומיקו לצאראפקין — זניחת האופציה הדו לאומית ...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי