פולמוסו האידיאולוגי והפוליטי של לח"י עם 'השומר הצעיר' הבהיר את עמדת לח"י , שסוציאליסט אמיתי הוא רק מי שמלווה את האנטי אימפריאליזם המילולי שלו במלחמה . על כן העריץ לח"י את 'איה פראקאש נראיאן המרקסיסט , אשר פרש ממפלגת הקונגרס ההודית לאחר שכפר בתורת אי האלימות של גנדהי , הקים את מפלגת הקונגרס הסוציאליסטית , החל במעשי חבלה אנטי בריטיים בקיץ , 1942 ולא נרתע משיתוף פעולה עם היפנים . "" תימה שבמצב עניינים זה ניסה לח"י , כבעבר , למצוא ניחומים במאבקם של עמים משועבדים אחרים לבריטניה . משלחת היישוב לוועידת עמי אסיה בניו דלהי באביב 1947 שימשה גם היא הזדמנות להפגין את אהדתו לסוציאליזם לוחם . אין פלא שהמתכנסים לא הריעו למשלחת , טען לח"י , שהרי אין שולחיה נלחמים באימפריאליזם . לעומת זאת הריעו באי הוועידה לסג'אריר , המנהיג הסוציאליסטי של מלחמת החרות האינדונזית . איש מהם לא דיבר בגנות השימוש בנשק או נגד 'לא תרצח . ' ! לא הבורמזים , לא הווייטנאמים ולא האינדונזים ; הם היו פורצים בצחוק למקרא עיתונות 'השומר הצעיר' או 'ההגנה' על 'רצח שפל של חיילים חפים מפשע . ' היש להתפלא שעמי אסיה רואים את הציונות כ'זרוע ה...
אל הספר