הסתדרות העובדים , שהוקמה ב , 1920 היתה עד מהרה , ובמיוחד משנות השלושים ואילך , לארגון מרכזי ביישוב היהודי ובמוסדות המדינה בדרך . בשלבים הראשונים לקיומה , בשנות העשרים ואפילו בשנות השלושים , היתה פעילותה כאיגוד מקצועי פעילות בעלת חשיבות משנית . מספר מפעלי החרושת הקיימים ( הבסיס המובהק ביותר להתהוות ולפעילות האיגוד המקצועי הקלסי במדינות התעשייתיות ) היה מועט ומספר העובדים בהם קטן ביותר , גם ביישוב שמנה כ 200 אלף יהודים בראשית שנות השלושים . מאבקיה המקצועיים של ההסתדרות בשנות השלושים מוקדו בעיקר בענפי הבנייה ובפרדסנות , שבהם הועסק מספר גדול של עובדים שכירים , כאשר היעד המרכזי של פעילותה היה הבטחת מקומות תעסוקה לעובדים יהודיים במשק היהודי . התפיסה הקונסטרוקטיבית של הנהגת תנועת העבודה , שתאמה את האידיאולוגיה ההתיישבותית של התנועה הציונית ואת גישתו של זרם אחד לפחות כתנועה הסוציאל דמוקרטית , היתה הרקע האידיאולוגי לפעילות כתחום שהאיגוד המקצועי הקלסי לא עסק בו מלכתחילה — הקמת משק של עובדים , ובעיקר בענפי הבנייה ובחקלאות . בנוסף לאלה הקים המגזר המשקי של ההסתדרות חברות בהפעלה ישירה של 'חברת הע...
אל הספר