בארבע השנים שחלפו מהכרזת המדינה עד פברואר 1952 גדלה כמות הכסף במשק פי שניים וחצי . עוצמתו של גידול זה בנזילות הוגברה על ידי ריסון מחירים שעמד במרכזה של מדיניות הצנע . הלחץ של מלאי הכסף על השווקים ליבה את השווקים השחורים ושחק את מערכת הפיקוח שעמדה להתמוטט כליל . הריסון התקציבי והמוניטרי , שהוחל בו כחלק מהמדיניות הכלכלית החדשה , יכול היה לצמצם את הלחץ הישיר של הממשלה על השווקים וגם למנוע גידול נוסף בנזילות המשק . אך גם 65 למימון ייבוא גרעינים לאדם ולחי ולמימון ייבוא דלק , שמחיריהם בארץ נקבעו ב 1952 על בסיס שער החליפין של 0 . 35 ל"י לדולר , שימשו כספי המענק של ממשלת ארצות הברית וכספי מלווה העצמאות . ממדיהם של מקורות אלה קבעו את המגבלה על ממדי הייבוא , שניתן היה לסבסד באופן סמוי בדרך זו . ראוי לציין , כי בעוד שביישום שער החליפין הנמוך עבור כספי המענק ניתן לראות העברת סובסידיה שניתנה על ידי ממשלת ארצות הברית לצרכנים הישראליים , משמעותו של שער החליפין הנמוך עבור כספי מלווה העצמאות היתה מתן סובסידיה לצרכנים וליצרנים הישראליים על חשבון הגרלת החוב הלאומי . תיאור מפורט על שערי החליפין ותהליך המ...
אל הספר