למרות ההצלחה הרבה בהגדלת התעסוקה ב 70 אחוזים תוך השנתיים המסתיימות בשנת 1951 שררה במשק אבטלה ניכרת , בשיעור של כ 6 אחוזים מכוח העבודה . נתוני אבטלה אלה אינם כוללים את 'העבודה היזומה , ' ולכן אפשר לומר כי המצב בשוק העבודה היה קשה מן המשתקף בנתוני האבטלה . העלייה במחירים הרשמיים של מנות המזון והביגוד , בשיעור שנתי של כ 14 אחוזים במחצית הראשונה של , 1951 וממדיו הגדלים של השוק השחור המחישו גם לציבור הרחב , שנקרא למערכת הבחירות באותה שנה , שהמערכת הכלכלית נתונה לקשיים , למרות כל מה שהושג בשלוש השנים מאז קום המדינה . האבטלה ותנאי הדיור במחנות העולים ובמעבדות , שבהם הצטופפו כ 200 אלף עולים והשוק השחור , שאכל כל חלקה טובה ועמד למוטט את מערכת הפיקוח של משטר הצנע , היו מסממני המשבר הכלכלי שבאותה שנה צף ועלה על פני השטח . ההנהגה הפוליטית , אשר ב 948 ו1949- העניקה עדיפות עליונה לביטחון ולמדיניות החוץ , היתה חייבת להיחלץ לטיפול בנושא הכלכלי . על מלוא הבעייתיות והקשיים של הנושא עמדה אולי רק קבוצה מצומצמת בהנהגה הכלכלית והפיננסית — אליעזר קפלן , דוד הורוביץ , לוי אשכול , ז' הופיין ופ' נפתלי — של...
אל הספר