בסדרות התוצר הלאומי והתוצר לפי ענפים ניתן ביטוי לגידול בכושר הייצור של המשק במשך תקופה זו ( לוחות 2 ו . ( 3 הגידול של כ 80 אחוזים בתוצר הגולמי בשנתיים המגשרות בין השנה המלאה האחרונה של תקופת המנדט , , 1947 ושנת הלוח השלמה הראשונה של מדינת ישראל , עשוי להיות אומדן יתר . אל מדדי התוצר משני עברי ה'גשר' ( של ( 1948 יש להתייחס אפוא כאל גדלים האופייניים לשתי תקופות שונות במהותן . אבל גם אם גידול התוצר ב 1948 ו , 1949 שהיו שנות לחימה , לא הגיע לכדי 80 אחוזים , כפי שנובע מהנתונים , אלא נניח 'רק' ל 50 עד 55 אחוזים , גם אז אפשר לומר כי מנקודת ראות כלכלית דילג המשק בקפיצה אחת ל'סביבה' כלכלית שונה בתכלית מזו של ימי המנדט . בעידן החדש קיבל המגזר היהודי מעמד דומיננטי במשק הישראלי . האוכלוסייה הערבית בת כ 100 אלף נפש והמשק הערבי הזעיר , שנשאר בתחומי ישראל ושכושר ייצורו לא נוצל במלואו בגלל מלחמה , תרמו בוודאי מעט מאוד לתוצר של . 1949 התוצר של אותה שנה משקף לפיכך את התרומה של המגזר היהודי , שהתעסוקה בו היתה גדולה ב 12 אחוזים מאשר ב 1947 והפריון לעובד בו היה מאז ומתמיד גדול פי כמה וכמה מאשר במג ...
אל הספר