עם קום המדינה החל להגיע זרם אדיר של עולים . בהתחלה ניזון הזרם ממאגרים קיימים של עולים בכוח , שישבו על מזוודות ארוזות וציפו לאפשרות לעלות לארץ . היו אלה מעפילים במחנות העצורים בקפריסין וכן יהודים במחנות באירופה שאורגנו על ידי 'המוסד לעלייה' לקראת העלאתם ארצה . במחצית השנייה של , 1948 תוך כדי המלחמה , הגיעו למעלה ממאה אלף יהודים לארץ , והגדילו את האוכלוסייה היהודית ב 17 אחוזים . ב , 1949 השנה השלמה הראשונה לאחר המלחמה , הגיעו 240 אל ף עולים . בשנתיים שלאחר מכן ירד קמעה מספר העולים , לכ 175 אלף לשנה . עידן זה של עלייה המונית הגיע לסיומו בראשית , 1952 כאשר מספר העולים ירד מרמה חודשית ממוצעת של כ 15 אלף לאלפיים בלבד . זרם כזה , של כ 690 אלף עולים תוך 42 חודשים , המצטרף לאוכלוסייה שגודלה המקורי קטן מזה של הבאים , וראי שאין לראותו כתנועת הגירה 'רגילה . ' ראשוני הבאים היו המעפילים , יושבי מחנות המעצר בקפריסין , רובם ככולם שארית הפליטה מאירופה , שהצעירים שבהם גויסו לצה"ל עם רדתם מסיפון האונייה בחיפה . האחרים , ואלה שבאו בעקבותיהם במשך ימי המלחמה ושנות העלייה ההמונית , עברו בשלב הראשון דרך ...
אל הספר