הירידה הטבעית בביקוש למוצרים של ענפי משנה ספציפיים בתעשייה לא התבטאה בירידה בביקוש הכולל . פתיחת נתיבי הים , ובמיוחד השחרור בקצב גובר של נפח אוניות לצרכים אזרחיים , אפשרו אמנם גידול ניכר בייבוא , אך גם פתחו מחדש את שוקי אנגליה ואירופה לתעשיית הייצוא המסורתית של ארץ ישראל המנדטורית — ענף ההדרים . בחודשי החורף של 1945 היה ברור שהמלחמה קרבה לקצה , ונוצר תמריץ לחידוש העיבוד האינטנסיבי בפרדסים , שעד אז התקיימו על מנות מים מזעריות וטיפול מצומצם ביותר . ואכן , כבר בחודשי האביב והקיץ של אותה שנה חודש עיבודם . השווקים הרעבים למזון ( ובמיוחד לפירות ) באנגליה ובאירופה קלטו את כל היבול במחירים טובים . עד מהרה שבה עטרתו של ענף ההדרים ליושנה , וב 1946 הוא חוזר להיות ענף הדורש במישרין ידיים עובדות בקנה מידה גדול והיוצר ביקוש בעקיפין לעובדים במפעלי נייר , עץ , שירותי הובלה ונמל ולמוצרי לוואי הדרושים לתפעולו . תוך שנה הוכפל היבול , והפרי שנפסל לייצוא שימש חומר גלם לתעשיית המיצים והשימורים , 3 ד' הורוביץ , הכלכלה , עמ' , 276 ולוחות 3-1 להלן . אשר יצאה מחיתוליה בימי מלחמת העולם . באותן שנות רזון שלאחר ...
אל הספר