תיאור היחסים שבין 'היישוב הישן' ובין 'היישוב החדש' על כל היבטיהם , חורג מתחומי חיבור זה . עם זאת , כדי להשלים את התמונה על 'היישוב הישן' בראשית המאה העשרים , אנו צריכים לתת את דעתנו על כמה שאלות הנוגעות ליחסים המורכבים שבין שתי חברות אלה . כאמור , השאלה העיקרית ש'היישוב הישן' היה צריך להתמודד עמה , היתה שאלת האיזון ביחסי הגומלין שבין הגולה התומכת ובין 'היישוב הישן' הנתמך . כישלונו של ' היישוב הישן' בתחום זה ערער במידה רבה את ההצדקה לקיומו וקבע את מסגרת היחסים עם הכוחות הפוליטיים והחברתיים היהודים שפעלו באח ישראל . ' היישוב החדש , ' שלא כ'יישוב הישן , ' ביקש מלכתחילה להיבנות כחברה יהודית שלמה החיה מיגיע כפיה ונושאת את עצמה מבחינה כלכלית ולא כ'יהודי החלוקה' ' ) חלוקה יידן ( ' האוכלים לחם חסד . ואולם להוותם לא הצליחו עולי העלייה הראשונה ( 1904-1882 ) להגשים מטרה זו , וכבר מהשנה השנייה נאלצו להיזקק לתמיכת הגולה . מהר מאוד הוברר שקליטתם של העולים במושבות החקלאיות החדשות בארץ ישראל לא תוכל להיעשות על בסיס ההון העצמי של המתיישבים ואף לא על בסיס השקעות כלכליות רציונליות . אח ישראל לא היתה ארץ ...
אל הספר