בעשרים השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה , פעלו בירושלים כמה אגודות סתר . בדיקתן והמעקב אחרי דרכי פעילותן מגלים כי הן משקפות בעיות ייחודיות למבנה החברתי של 'היישוב הישן . ' משה בלוי , לימים מנהיגה של 'אגודת ישראל' בירושלים , מתאר את טקס התקבלותו לאחת האגודות הללו : ביום בהיר אחד בא אלי חברי הרב ישראל פורת ... ונכנס עמי בדברים על נחיצות הקמת אגוד בעלי כשרון שבין לומדי התורה בירושלים , לשם התחזקות בלמוד , השפעת גומלין מוסרית וגם עזרה הדדית בעת הצורך . הוא חקר לכתחילה אם אינני כבר חבר באגוד מסוג שכזה ( רבים מהצעירים בני גילי ומעמדי היו אז חברים בחברת 'אחוה . ( ' כשנתברר לו שאיני נמנה עוד על שום חברה כזו , הציע לי ראשי פרקים של התכנית . לדעתו צריכה האגודה להיות סודית בהחלט , בדרך זו אפשר להשפיע יותר בין המוסדות לטובת החברים . לשם הסודיות יותר רצוי שהחברה תהיה מחוסרת שם . שם גורם לאי שמירת הסוד . לדעתו יש לקבל לחברים רק תלמידי חכמים . יש להבטיח את הסודיות ע"י קבלת קבין , או אולי תקיעת כף ... הוא 229 מוריה , ט"ו בטבת תרע"ג 230 . 25 . 12 . 1912 / מושג בהלכות קניין . טקס קניין ' ) קנין סודר ( ' ...
אל הספר