מצבה של עדת הספרדים בשנים תר"מ-תרנ"ג (1893-1880).

ההתפתחויות הפנימיות בעדה הספרדית היו רחוקות מלהיות משביעות רצון , אף שלכאורה יושרו ההדורים בקרב הנהגתה . הראש"ל הרב פאניז'ל היה זקן וחולה ונבצר ממנו למלא כראוי את תפקידו . בן יהודה תבע בעיתונו לשחרר את הראש"ל פאניז'ל ממשרתו ולמנות תחתיו 'חכם צעיר 230 שם . 231 הלבנון ( מנחם אב תר"מא גיל' 232 . 40 , 39 כהן-רייס תשכ"ז , עמ' . 119-118 ממנו לימים . ' הוא לא ראה בו לא גאון בתורה ולא דמות ייצוגית המצויה בהוויות העולם והנהגת הציבור . ראשי העדה וחכמיה משכו ידיהם מלשאת בעול בעטיים של סכסוכים פנימיים והתגודדויות של עסקנים סביב אישיות אחת כנגד רעותה . 'הועד החומרי' היה משותק והכנסות העדה פחתו והלכו . בבחינת הודאה בהידרדרות מצב ענייני העדה הייתה התפטרותו של הרב י"ש אלישר מתפקידו כראש 'הועד הרוחני . ' אולם , ככל הנראה , ניאות הרב לחזור בו , אם לא להלכה אזי למעשה , כי התחוור לו שיכולתה של העדה להתאושש תלויה במידה רבה בנכונותו להמשיך ולשאת בעול המעשי ולעמוד בראש הוועד . בראשית שנות התשעים נקלעה אפוא העדה הספרדית לא רק למשבר כספי חמור , אלא גם למשבר פנימי בהנהגתה . גרמה לכך שליטתם המוחלטת של קבוצת החכמ...  אל הספר
מוסד ביאליק