מערכת היחסים בין עדת הספרדים בירושלים לבין עולי תימן , למן בואם של ראשוני העולים בתרמ"ב 1882 / ואילך , לא הייתה אידאלית . שנה לאחר עלייתם קבעו שלושה ממנהיגי העדה , ר' יוסף בן שלמה מסעוד , ר' יחיא בן יוסף צארום ור' שלום עראקי , כי התימנים אינם יכולים לכלכל את ענייניהם בעצמם , בעיקר בכל הנוגע לנטל תשלומי מסים . הם הסכימו להצטרף לכולל הספרדי לאחר שהרב יעקב מאיר הבטיחם , בשם ועד העדה , כי הוועד ישלם בעבורם את מסי הממשלה ויעניק להם מדי חודש מכספי החלוקה . אולם זמן קצר לאחר הצטרפותם של התימנים השתבשו היחסים בינם לבין הספרדים על רקע של טענות קיפוח בכספי חלוקה . אלה באו לידי ביטוי בעיתונות התקופה ובעיקר ב'חבצלת , ' שעורכו נטלם תחת חסותו והיה מראשי המעוררים בקרב היישוב לגיוס תמיכה וסיוע לעולי תימן . הספרדים הואשמו שאינם תומכים די צורכם בתימנים , ואלה בתשובתם פירטו את סכומי הכסף וסוגי התמיכות שהעניקו לתימנים מיום שדרכה כף רגלם בירושלים . 136 אצ"מ , , A 153 / 71 ( 6 ) טיוטת מאמר של דוד ילין ; והשווה , בתאי , בתוך : פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים , א , תשל"ג , עמ' 137 . 139-135 ספר המורה לצד...
אל הספר