המהפכה הצרפתית והתנועה הרומאנטית בהיסטוריוגראפיה

הרצתה חדוה ב ן ישראל הקשר שבין המהפכה הצרפתית והתנועה הרומאנטית בספרות ובהיסטוריה פנים רבות לו . ידועה התפיסה הקלאסית בתולדות ההיסטוריוגראפיה על ההשפעה שהיתר . למהפכה בעיצוב התנועה הרומאנטית . לפי תפיסה זו פעלה המהפכה באופן שלילי על ידי הריאקציה שעוררה נגד עצמה . הזעזוע שנגרם לדור שלם והאכזבה המרה מכל מה שהמהפכה הבטיחה ולא קיימה הביא לריאקציה נגד רעיונות המהפכה ומטרותיה ובעיקר נגד הרקע הרעיוני שלה , כלומר נגד התפיסות הפילוסופיות , חברתיות ופוליטיות של תקופת הראציו נליזם . הסלידה מפני מה שעוללה המהפכה בשם עקרונותיה ליחידים ולעמים , דחפה אנשים רבים לאהוד את כל מה שהמהפכה נאצה וביקשה להרוס . מה שהיה טוב בעיני המהפכנים הפך לרע המוחלט , ומה שהיה רע בעיניהם הפך לנערץ . הסבר פסיכולוגי זה מורחב עד שהוא מקיף לא רק את התהליכים הפוליטיים והחברתיים , אלא גם את תהליכי המחשבה , היצירה והמחקר . הוא טוען למשל , שהמהפכה ניסתה לנתק את הקשרים שבין עם ועברו הלאומי , החוקתי , התרבותי , והדתי , ולפיכך פנה העם במשנה אהבה ומסירות לשליטים הלגי טימיים , למוסדות , לחוקים , ולמנהגים שהם מורשת עברו , שהמהפכה הת...  אל הספר
החברה ההיסטורית הישראלית