הרצה שמואל אטינגר לספרו הגדול של היינרין צבי גרץ , — "תולדות היהודים מן הזמנים הקדומים ביותר עד ימינו" ( כלומר , עד אמצע המאה ה — ( 19 עדיין שמור מקום ראשון במעלה בהיסטוריוגרפיה היהודית . לא זו בלבד שלספר זה נזקק כל מי שרוצה לקבל תמונה כוללת של תולדות היהודים , אלא גם זו שמעיין רציני , ואף היסטוריון שמלאכתו בכך , נזקק עדיין ליצירתו של גרץ כשהוא בא לברר סוגיות שונות בתולדות ישראל . לכשנשווה את מפעלו של גרץ למפעל דומה של שמעון דובנוב , כיובל שנים אחריו , רשאים אנו לציין יתרונות גדולים אצל גרץ : תאורו חי יותר , ססגוני יותר ואף בניינו לעיתים קרובות איתן יותר —בפרשיות רבות בתקופות הקדומות ובימי הביבים גרץ נאמן יותר , שכן תמיד כתב את דבריו מתוך עיון עצמי במקורות ולעולם לא מכלי שני . עדיין חייב אדם לתמוה על העזתו הגדולה של גרץ . בתקופה שלא היו בה כמעט בנמצא עבודות מוקדמות המוקדשות לבעיות חלקיות ופרטיות , הוא נטל על עצמו לתאר היסטוריה בת שלושת אלפים שנה שנתרחשה בארצות שונות ובתחומי תרבות . שונים ומגוונים . אם כי הוא לא נזקק כמעט לחומר ארכיוני , שכן חומר כזה כמעט ולא היה ידוע לגבי תולדות ישרא...
אל הספר