ממצרים עד "לאוקואון"

דמות האדם באמנות המצרית החטיבה הגדולה , שבה אנו מוצאים לראשונה תפיסה מודעת וגיבוש אמנותי מובהק ובשל של דמות האדם , היא האמנות המצרית . גיבוש זה חשוב לדיוננו משתי בחינות , מבחינה היסטורית ומבחינה טיפולוגית . השאלה , אם קיימת זיקה היסטורית רצופה בין האמנות המצרית לבין האמנות האירופית , העסיקה — ומוסיפה להעסיק — את החוקרים , ונראה כי לא הושגה ביניהם עד כה תמימות דעיס בעניין חשוב זה . בעוד עובדת השפעתה של האמנות המצרית על יצירתה של יוון הקדומה ( ובאמצעות יוון על אירופה כולה ) אינה מוטלת בספק , נחלקו הדעות בהערכת היקף השפעה זו ועומקה ובאשר למידת הכרעתה את מהלכה של האמנות היוונית והרומית . לא כאן המקום לדון בשאלה סבוכה זו , אך מותר לומר כי לעיצובי דמות האדם באמנות המצרית היתה השפעה — לרוב מפרה , ולעתים אולי גם בולמת — על עולם היצירה היווני . הדרכים המקובלות שבהן עוצבה דמות האדם במצרים , העסיקו לא רק את האמנים היווניים אלא אף את הפילוסופים והסופרים היווניים . גם מבחינה זו מן הראוי שנעיין בקצרה באמנות גדולה זו . אך חשובה מן הבחינה ההיסטורית היא , בהקשרנו , הבחינה האחרת , הטיפולוגית . באמנות המ...  אל הספר