בהקשר לעיקרון שרק נבואות שהיה להן צורך לדורות נתפרסמו , ואלה שרק לשעתן לא נתפרסמו , אמרו בשהש"ר ד , יא : "אבל לעתיד לבא הקב"ה מביאן ומפרסם נבואתן הדא הוא דכתיב ( זב' יד ) ובא ה' אלהי כל קדושים עמך . " צד נוסף של הקורות לעניין נביאים באחרית עולה בוי"ר א , יד : "לפי שבעולם הזה השכינה ניגלית על היחידים , אבל לעולם הבא מה כת , ' ונגלה כבוד י"י וראו" וגו' ( יש' מ , ה . ( ראשית אעיר , שכאן התמונה היא אף רחוקה יותר , ואינה עוסקת באחרית הימים , אלא בעולם הבא , ושאלה היא מהי נקודת הזמן המוגדרת כך . מכל מקום בעת ה'היא' הכול יחזו באל , כלומר , שייחודם של הנביאים בעולם הזה , שרק להם נגלה האל , יתבטל בכך ש"וראו כל בשר כי פי ה' דבר , " והשווה במ"ר טו , כה : "בעולם הזה נתנבאו יחידים ולעולם הבא כל ישראל נעשין נביאים שנאמר ( יואל ג ) 'והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם "' וגו . ' לנושא קרוב של גבול אמירת דברי הנבואה , ולתקופה בה ייושמו בא הדיון בשבת סג , ע"א : "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח , אבל לעולם הבא — ( יש' סד ) 'עין לא ראתה אלהים זולתך . "' וצריך לשים לב ברו...
אל הספר