במדרש תהלים צ , ד עולה שאלה חשובה מאוד והיא מידת ההבנה שהנביאים הבינו את דברי נבואותיהם . תמה אני , ששאלה זו עלתה כה מעט ( למיטב ידיעתי , ( בספרות חז"ל — ויש מקום לתהות על הסיבה לכך . המקור המרכזי שבו נידונה שאלה זו בא , כפי שהזכרנו במדרש תהלים : "אמר ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא כל הנביאים שהיו מתנבאים לא היו יודעין מה היו מתנבאין , אלא משה וישעיה הם היו יודעין . " כלומר , לפי זה עולה , שלדעת חז"ל האל שם את דברו בפי הנביאים ואלה שימשו צינור בלבד , בלא שנשאר דבר אצלם . ואין הנביא משנה בדבריו ממה שאמר לו האל , באשר הוא עצמו אינו מבין את טיב השליחות שבפיו . לדעת רבי אלעזר מכל הנביאים רק משה וישעיהו "היו יודעין . " כראייה לכך מביא החכם את דברי משה "יערף כמטר לקחי" ( דב' לב , ב ;( וישעיה אמר "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל ( יש' ח , יח . ( ר' יהושע הכהן בר נחמיה ( אמר ) "אף אליהו ( א ) היה מתנבא והיה יודע שנאמר "ודעת ברור מללו" ( איוב לג , ג . ( לעניין אליהוא נראה , שהקריאה שהוא ידע ( את שניבא (? מבוססת על מילת דעת הכלולה בדבריו . היינו , שדבריו נאמרים בדעת , כלומר ...
אל הספר