כפי שהעלינו בפרק זה , עשו אנשי כת מדבר יהודה שימוש רב בספרות הנבואה המקראית . בכתביהם הם מזכירים אמרות רבות משל הנביאים . אף ראינו , שהמגילות משופעות במובאות מפורשות מדברי נביאים . פנייתם לגוש זה מתוך כלל הספרות המקראית באה משום רוח דברי הנביאים הפונה לעתיד ואינה מתייחסת לתקופה מסוימת . מחברי קומראן ראו את הנביאים כאישים שבאו אחר משה , היינו , אחר התורה , ולכן הם נתפסו על ידיהם כממשיכיה ובמפרשיה . עם זאת פירשו בכת את האמור בנבואה כמכוון אל דורם הם ואל קורותיהם המיוחדים . מימושה של תפיסה זו הוא במערכת פירושים , שבהם הצביעו על זיקתה של ספרות הנבואה לחייהם העכשוויים . פירושים אלה חלקם מסודר וערוך לדבר , אבל רובו מפוזר לאורך כל הספרות של בני הכת ומשולב בה . את שיטת השילוב של כתובי הנבואה במחשבת הכת הסברנו לעיל אגב הדגמה בכתובים נבחרים . כמו אצל חז"ל ובעלי הברית החדשה אף בקומראן , התפישה היא , 8 שהנבואה אינה קיימת עוד , ' על כן הם פונים לעניין בשני אופנים , מחד הם ממנים עצמם כתחליף חי לנבואה המתה , ומאידך הם מצפים להתחדשותה בימיהם . 18 על ישו כתחליף לנבואה ואף עולה עליה , ראה ידין , "מגילות...
אל הספר