בסמוך למעשה הסמלי על ההליכה בכלי גולה והחתירה בקיר , סמל למצור ירושלים וההליכה בגלות של המלך = הנשיא ושל העם שבאה בעקבות הכיבוש הבבלי , בא מעשה סמלי שני . על פי סידור החומר בספר , המגובש בין השאר על ידי צירופים ז'אנריים , צורפה הנבואה על המעשה הסמלי הנוכחי מיד בסמוך למעשה הסמלי הקודם . ברור , שאין לשלול את האפשרות האחרת , הקושרת את סידור הנבואות לסדר הכרונולוגי . והרי לפי הכותרות למגילות הנבואות , הסידור העיקרי של ספר יחזקאל הוא בהתאם לכך ( פרט לסטיות מעטות , שיש להן הסבר פשוט . ( הסדר מתחיל , מן הנבואות הקדומות של שנת חמש לגלות יהויכין 592 ) לפסה"נ ) ומסתיים בשנת 25 לגלות 572 ) לפסה"נ . ( הצו האלוהי מכוון לנביא : "לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה" ( יח ) אולם בהמשך אין דיווח על ביצוע המעשה על ידי הנביא . הצו למעשה הסמלי מלווה בצו שני לנביא לשאת דבריו אל העם . לשון אחר , האמירה לעם אינה אלא הנבואה המלווה ברגיל את המעשים הסמליים . תחילת הנבואה קשורה בצורה הדוקה ביותר למעשה הסמלי : " ואמרת ... כה אמר אדני ה' ליושבי ירושלים אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תש...
אל הספר