אחד האמצעים הספרותיים שהנביאים בחרו לנסח בהם את נבואותיהם הוא בנתינת צורת משל לחלק מן הנבואות . המשל הוא תוצר של ספרות שאינה נבואה . נראה , בבירור , שבית מוצאו ומקום גידולו של המשל הוא 212 על מוטיב הופעת המרכבה בספר יחזקאל והקשר לחזון ההקדשה ראה לעיל , הערה . 210 בספרות החוכמה . אולם יש מקום לסברה , שפרט לספרות החוכמה , יש לטיפוס המשל גרעין עממי , וממילא הייתה למשל תפוצה עממית רחבה . המשלים שכללו דימויים מקובלים מתחום החי והצומח היו מהלכים בקרב העם בלא שהייתה יכולת לזהות את מחברה של היצירה , כי ברוב המקרים לא היה כזה כלל , אלא היצירה הייתה עלומת שם ומשותפת לרבים . גם בספרות הנבואה ניתן למצוא משלים שמקורם בספרות העממית , כך הוא משל האסופית של יחזקאל ( פרק טז ) או משל הלביאה והגורים ( פרק יט ' . ( שאילת החומר העממי הזה הביאה לחיספוסים בין המשלים הללו לבין שימושם על ידי הנביאים ( אלה נידונים בספרות המחקר , ( אשר לצורך התאמתם לשימושם החדש , הכניסו הנביאים השואלים תיקונים ושינויים במקור העתיק . לקמן אדון ביצירה אחת , שאינה מספר יחזקאל , על מנת להציג את טיפוס המשלים המצוי בספרות הנבואה ( ישע...
אל הספר