בין נבואות התוכחה לנבואת הגאולה השנייה שבפרק לו ( פס' טז לח ) עומדות נקודת ההווה והתחזית לעתיד . בעוד שבפרקי התוכחה המובהקים שבפרקים א-כד ההווה הוא תקופת החטא והעתיד הוא העונש האלהי המצופה , הרי ב לו , טז לח ההווה הוא תקופת העונש , ואילו התחזית היא , לפי ההבטחה האלהית החדשה , של גאולה ונחמה . ניתן לעמוד על מידת הקירבה בין טיפוסי הנבואות על ידי כך שנפנה גם אל קוטב העבר בהם . והנה בעוד שבפרקים א-כד , במקום שבו מוזכרים ענייני עבר הריהם מתייחסים לתקופה כלשהי בעבר הרחוק , הרי בפרק לו , מתייחס העבר לחטאי העם בדורו של יחזקאל וקצת לפני כן . סדר התקופות ותוכנן הוא העומד , איפוא , בשיטת יחזקאל בין הסוגים השונים של החומר הנבואי . מסתבר , שתכניות מסויימות הן המכתיבות את הסוג הקובע של טיפוס הנבואה , ואין ספק , שלפנינו אחד הבסיסים להיווצרות הטיפוס של נבואות הגאולה .
אל הספר