ד. פרשת הפסקת האלם

הטקסט על הפסקת האלם מתוארך : חמשה לעשירי שנת שתים עשרה . לפי תרגום השבעים והפשיטתא התאריך הוא החמשה לעשירי שנת אחת עשרה . ננסה עתה לבדוק את מעמד התאריך בנבואה בפרק בהקשר הקרוב ובכלל הספר . נקודת המוצא היא בפרטים שבטקסט הנדון גופו . הפליט בא מירושלים לבבל כדי להודיע "הכתה העיר" ( כא . ( נמצאת למד , שמאורע בוא הפליט אל הנביא קרה חדשים אחדים לפחות אחרי נפילת ירושלים בידי הכשדים . מכאן ששני התאריכים , זה שבנוסח המסורה וזה שבשבעים , הם סבירים . השאלה היא איזה משניהם עדיף 11 במחקר יש שראו בעיניים שונות את הייחס בין ג ל לג , כגון שזה מקורי וזה משני , או להיפך , ועיין בפירושים השונים לספר יחזקאל . 12 עיון בשורת ההשוואות בין ג ל יח ו לג שערכתי לעיל מלמד , שיחזקאל לא חוזר עוד לנושא של אבות — בנים לענין הגמול , אלא רק לעניין אחריות האדם על מעשיו הוא , ובכלל זה הדרך לתיקון ( או לשינוי אחר של ) מעשי העבר . כמקורי . על כך ניתן להשיב בדרך השערה 1 אם שליחת הפליט אל הנביא מכוונת להודיעו על המאורע המזעזע החד פעמי של נפילת הבית , הרי נוסח השבעים סביר יותר , באשר לפיו משך ההליכה של הפליט הוא מספר חודשים (...  אל הספר
מוסד ביאליק