א. פרק ב

פתיחת הנבואה במילה "הוי" היא סימן ברור להתחלת נבואה חדשה . על פי שיקולים שונים של תוכן וצורה נראה שיש בפרק שתי נבואות : א ה ; ו יג . היו שסברו שבפרק שתי נבואות אך בחלוקה שונה : א יא ; יב יג . אחרים , והם רוב הפרשנים , סוברים שיש בפרק שלוש נבואות : א ה , ו יא , יב יג . לדעת ויליס פס' ו יא הם יחידה שצמחה בשלבים אחרים מזו של א ה ; ו ז , שבהם היו דברי העם . אחר כך באה תשובת הנביא , ח יא ; כך נתארכה הנבואה , עד שהגיעה לגבולותיה הנוכחיים . היחידה שמפס' ו יג פותחת בנושא שונה : ההטפה , היינו ענייני נבואה ונביאים , אף שגם בה חזרו ובאו עניינים של פגיעה בדלת הארץ . בניגוד לסברה המקובלת הרי , לדעתי , פס' ו יא אינם מצטרפים לכלל יצירה שלמה ומוגדרת , כי לא מצוי בהם המרכיב של עונש כלשהו , וזאת בניגוד לתבנית המקובלת בספרות הנבואה , שלפיה נבואות תוכחה צריכות לכלול גם מרכיב של ענישה , או לפחות לרמוז לה . חוץ מזה יש לדון בהקשר זה גם בשאלת מעמדם של פס' יב יג שבפרק . על מעמדם של אלה כפסוקי תוכחה ראה בדיון בהמשך . 79 בחיבור אחר ( מיכה , עמ' , ( 150 נותן לינדבלום טבלת תאריכים לנבואות , והוא מחלקן לחמש תקופות ...  אל הספר
מוסד ביאליק