נבואות מיכה הן מסוף המאה השמינית , שהרי הנביא פעל בסמוך לנפילת מלכות הצפון . עניין זה חשוב להבנת עקרונות נבואות הנחמה שלו , באשר אחד ממרכיביהן הוא נבואה על קיבוץ גלויות . יתרה מזו , אף בתחומים אחרים של ספרות המקרא מופיעה מציאות של גלות . דברים אלה יכולים להסביר את המונח "שארית" ( ה , ו ) ודומיו המופיעים בספר . עיקר גדול בתפיסת מיכה את נושא הנחמה הוא עניין מנהיגות האל . סמל בולט לנחמה הוא ביטול 'הסתרת פנים , ' שהוא אחד מסממני התוכחה והעונש האלוהי . היינו בעוד שבתקופה הקודרת חל ניתוק בין האל לעם , תקופת הנחמה מסתמלת בהארת פנים , בביטולה של הסתרת הפנים ( השווה לעניין זה את הכתובים ו "אז יזעקו אל ה' ולא יענה אותם ו ? סתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם" [ מי' ג , ד . [ והיפוכו בא בלשון "ה' אור לי" [ ז , ח , [ ושוב הוא אומר : "עד אשר יריב [ האל ] ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו" [ שם , ט . ([ הקשר בין האל המנהיג לעמו בא לידי ביטוי בתיאורים אלה : "ךעה עמך בשבטך צאן נחלתך ... ירעו בשן וגלעד כימי עולם" ( ז , יד . ( ההסבר המלא לצורך ברועה אלוהי עולה בנבואות כגון יר' כג ובייחוד ביח'...
אל הספר