לפי הסכמה הרגילה בספרי הנבואה , בסמוך לפסקאות התוכחה ותיאור החטאים מצויות פסקאות העונש . בירור מהות העונשים שנזכרו בנבואות מיכה עשוי ללמד על תפיסתו את הקורות את העם ואת תמונת העולם של הנביא . בפתיחת ספר מיכה בא קטע תיאופני שלפיו נראה שהופעת האל — התיאופניה עצמה — היא "בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל" ( א , ה . ( ומשמע "בפשע" בגלל פשע ובו , ' מכאן , שהופעת האל , שזעזעה את כל עולם המציאות , באה בגלל פשעם ( של ישראל . ( יוצא מזה שעצם הופעת האל הוא בגדר תחילת העונש . פירוש זה מתחזק גם על פי מהותה של ההתגלות , שכפי שכבר הסברנו לעיל יוצרת תמונה מפחידה של זעזוע על הבריות . בהמשך באות אמירות מפורשות על ענישה : "ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי ~ אבניה ויסדיה אגלה . וכל פסיליה יכתו "? " וגר ( ו ז . ( נמצא שאם הקטע התאופני נמשך עד כאן , הרי מימושה של האמירה הכללית על הופעת האל ( שכאמור בני האדם רואים בה התערבות אימתנית בקורות העם , ( תתבטא בפועל בהרס מקדשי האלילות שבשומרון , שהם מוקדי החטאים . בנבואה השנייה שבפרק תואר אוסף של מכות עונש שיפגעו בערי יהודה : "בגת אל תגידו ... בבית לעפ...
אל הספר