הטיפוס האחר של נבואות תוכחה יכול להיות מיוצג , דרך משל , בנבואה השנייה שבפרק א ( י טז . ( כאן אין תוכחה על מעשי העם , או על קבוצה ממנהיגיו , אלא בא תיאור חבל מיהודה ( או כל יהודה ) הנושא על גבו 37 נראה לי שיש להבדיל בין "ראשי בית יעקב" ( ג , ט ) לבין "ראשיה" ( שם , יא . ( הראשון משמש ביטוי כולל , והשני משמש לקבוצה מוגדרת של מנהיגים . 38 הנבואה הראשונה בפרק עניינה תיאור תיאופני של הופעת האל בתור עונש , וראה להלן עמ' . 96-94 מטעמים שונים אדגים כאן את דברי גם מסוף היחידה הראשונה שבפרק א . את מכות האל , כשמתוארת כאן מכת אויב שעלה ( או יעלה ) על הארץ או כשמתוארת כאן צרה אחרת . הנביא משתתף בצער העם והארץ "על זאת אספדה ואילילה , " ושמא זו רק דרך ספרותית להביע בעזרתה את עוצמת האסון , ולא את רגשותיו האישיים של הנביא . מכל מקום , המיוחד בטיפוס הזה הוא בתיאור עונש שכביכול כבר בא , ואין כאן כל אמירה על מעשי העם שבעבר : חטאו , אשמתו וכדומה . אבל מן האמור כי "נגע עד שער עמי עד ירושלים" ( ט ) ובעיקר מקביעה כגון "כי ירד רע מאת ה' לשער ירושלים" ( יב ) ניתן ללמוד שלאמתו של דבר אין בין הטיפוס הזה לטיפוס ...
אל הספר