מקובל שרוב הנבואות בספר מיכה הן נבואות תוכחה . צד זה של מיכה כה מאופיין עד שבסוף המאה העשרים קבעו חוקרים שכל החומר שעניינו נחמה אינו אלא תוספת ממקורות שונים . אף יש מי שרצה לראות במיכה נביא תוכחה מובהק . אם משום הגדרתו העצמית : "ואולם אנכי מלאתי כח ... להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו" ( ג , ח , ( ואם משום התמונה המתקבלת מסיפור משפט ירמיהו . לפי משפט ירמיהו הכירו ישראל את מיכה כמי שניבא תוכחה לחזקיהו ולעם , היו פירות לפעולתו — דבריו נתקבלו והמלך והעם חזרו בהם ממעשיהם הרעים ( יר' כו , יח יט . ( אמת הדבר , רוב נבואות מיכה , כמו רוב נבואותיהם של מרבית הנביאים , הם בגדר דברי תוכחה , אבל כבר מוסכם שאין לשלול מן הנביאים הקלסיים את נבואות הנחמה שבספריהם רק משום שהן נבואות נחמה . מעקב אחרי הנבואות לטיפוסיהן מורה על הסוגים שבספר מיכה : א . הטיפוס הקונבנציונלי , והוא מכוון לנבואות התוכחה המקובלות . ב . הטיפוס של תיאור העונש ( בלא להזכיר את החטא . ( 34 יצוין שלא כל האזכורים הללו תואמים לחלוטין את העדויות העולות מפרקים מקבילים שבתורה , ואין ספק שהיו לנגד עיני מיכה מסורות אחרות מאלה שבתורה . מכל מקום...
אל הספר