מן העיון בפרטים השונים שבמראות עולה לנגד עינינו מסכת רחבה של קשרים ספרותיים סגנוניים ורעיוניים המרכיבים את מגילת המראות . נפנה תחילה לאלמנטים הסגנוניים . נוסחת הפתיחה ה'טכנית' "כה הראני ( אדני ה ;("' האובייקט ( או הפעולה ) הנראים לנביא ; מספר החוליות במבנה ( שלוש . ( אף זאת יש להוסיף , כמובא לעיל , בבוא אובייקט שהעונש ברור מתוכו , פונה הנביא אל האל ומבקש בעד העם והאל נענה לו ( מראות א-ב . ( במראות האחרים יש דו שיח של הבהרה על טיב המראה והודעת האל שלא עוד " יעבור" לעם . קשר ענייני של רציפות מתגלה במלות קישור והתייחסות , כגון "גם היא לא תהיה" ( ז , ו , ( המתייחסות בבירור למראה הראשון , שבו כבר סלח האל בנוסח "לא תהיה אמר ה . '" במראות השלישי והרביעי מודיע האל "לא אוסיף עוד עבור לו" ( ז , ח ; ח , ב ) וברור שהוא מתייחס לסליחתו בשתי הפעמים הקודמות . נמצא שהסדר הנתון של המראות משקף את הסדר המקורי שקבע היוצר או עורך הספר ( ועיין עוד לקמן . ( 8 יש שהציעו לראות בסדר המראות השתקפות של עונות השנה : לקש — סוף החורף ותחילת האביב ; האש — שרפות הקיץ ; וכלוב הקיץ — סוף הקיץ ותחילת הסתיו ( פרות הקיץ המא...
אל הספר