בספר ירמיה נמצא חומר מיוחד הנוגע לפרק זה , והוא היצירות המשתייכות לסוג הספרותי של מזמורים אישיים . כמובן , ירמיהו לא המציא את טיפוס המזמורים האישיים , אבל דרכי שימושו בטיפוס זה הם עשירים ביותר . במסגרת פרק זה אני מבדיל בין הכתובים האישיים בספר ירמיה , שדינם כדין כתובים מקבילים מספרי נבואה 18 על יחס העם ליחזקאל עיין בהרחבה לקמן בדיון על יח' לג , עמ' 196 ואילך . אחרים ושאת אלה ואלה הבאתי בחלקים הקודמים של הפרק , לבין המזמורים האישיים הייחודיים לירמיהו . מובן מאליו שיש קשר בין האמרות האישיות שבספר לבין המזמורים האישיים , באשר הכתובים משתי הקבוצות מיוחסים לדמותו של הנביא ירמיהו . אזכיר בזה עוד פרט יסודי האופייני לירמיהו . חלק ניכר מן המזמורים , ושמא כולם , עוסקים בקשיים שונים שנתקשה בהם הנביא במילוי תפקידו . כזו היא התלונה : "פתיתני ה' ואפת חזקתני ותוכל ... כי היה דבר ה' לי לחרפה ולקלס כל היום . ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו . והיה בי כאש בערת עצור בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל" ( כ , ז ט . ( כאן מדבר הנביא על שהאל פיתה אותו ומינהו לנביא , ועל הסבל שסבל עקב כך , וכן על שניסיונו לחדול מ...
אל הספר