במקרא בא הלשון "אהה" חמש עשרה פעמים ומשמש פתיחה לדברי אדם התמה או המתלונן על עניין המציק לו . והנה מתוך אלה באה נוסחת " אהה" וכר שמונה פעמים בספרות הנבואה . שמונת ההופעות נחלקות לשתי קבוצות : ארבע הופעות בספר ירמיה וארבע בספר יחזקאל . נפתח בכתובי ספר ירמיה : בחזון ההקדשה יר' א , ו נאמר "ואמר אהה אדני ה' הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי . " לשון זה מסביר את התנגדותו של ירמיהו לשליחות שהאל עומד להטיל עליו . נמצאת למד שחזון ההקדשה כולל חלקים שהם דברי הנביא ( האדם . ( חוקרי הנבואה הקלסית סברו שאחד המרכיבים בחזונות ההקדשה הוא לשון הסירוב של הנביא לתפקיד שהוטל עליו . לענייננו יש להדגיש שמרכיב זה מבטא בסופו של דבר את דבר הנביא ולא את הנבואה האלוהית . מכאן עולה שאנו נוגעים באופן זה בחומרים מספרות הנבואה שאינם ביטוי לדברי האל , כפי שמקובל לראות בדרך כלל את החומר שבספרות הנבואה , אלא מדובר בחלקים שהם ביטוי להווייתו האישית של הנביא . ביר' ד , י נאמר : "ואמר אהה אדני ה' אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש . " אם בכתוב הקודם עסקנו בתבנית ספרותית ידועה של חזונות הקדשה הכול...
אל הספר