בשורת כתובים בספרות הנבואה באות הערות אישיות של הנביא , המבטאות את תגובתו לדבר האל שבנבואה , או לדברי העם שנאמרו על דברי הנבואה שנשא . בכל אחד מן הכתובים אנסה לבדוק מה יחס דבריו האישיים של הנביא לנאום האלוהי . חלק מלשונות התערבות הנביא בנבואות מנוסח בלשון ענ"ה . כך , למשל , נאמר ביר' יא , ו "ואען ואמר אמן ה . "' מיקום אמירה זו הוא בסיום צו אלוהי לשאת נבואה מסוימת באוזני העם ( יא , א ה . ( האמירה "אמן ה "' מבטאת את הסכמתו של הנביא לבשורה שבנבואה ( למשל : "למען הקים את השבועה אשר 7 נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה . ( " 7 נוסח של שאלות שהאל שואל את הנביא , כגון "מה אתה רואה " ? מביא בעקבותיו תשובה של הנביא , וברור שתשובות כאלה הן תוצר של ניסוחו האישי של הנביא , והרי זהו מעמד החומר שאני דן בו בפרק זה . לקבוצה זו משתייכות התשובות הבאות : "ואמר מקל שקד אני ראה" ( יר' א , יא ;( " ואמר סיר נפוח אני ראה" ( שם , יג ;( "ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע" ( כד , ג . ( וכך גם אצל נביאים אחרים . אצל יחזקאל : "ואמר אדני ה' אתה ידעת" ( לז , ג ) שנאמר ...
אל הספר