מאת : יעקב שלום ליכט בשמ' כג , יד נאמר : שלוש רגלים תחוג לי בשנה . בהמשך מונה הכתוב את חג המצות ( פס' טו , ( וחג הקציר ( פס' טז ) וחג האסיף ( שם ;( הכתוב מסיים : שלוש פעמים בשנה . יראה כל זכורך אל פני האדון ה' ( פס' יז . ( מסיכום זה ומשימושה של המלה רגלים בבמ' כב , כח , לב , לג ( אץ היא באה עוד במקרא ) מוכח כי הלשון רגלים משמעה פעמים , וכך הבינוה הקדמונים . ובלשון חכמים היא משמשת , בהשפעת הכתוב הנידון , בהוראה של כינוי כולל לחגים שנמנו בו , וכל אחד מהם מכונה רגל . בכך נוצרה ( בלשון חכמים ) אבחנה נחוצה בין שלושה חגים אלו , שאופיים חקלאי והיסטורי לאומי ובין חגים ומועדים אחרים ( בעיקר ראש השנה ויום הכיפורים . ( המצוה המייחדת את הרגלים היא העלייה לרגל . הדין המקראי המצווה עליה אמור בלשון זהה כמעט בשמ' כג , יז ( המובא לעיל ;( לד , כג ; דב' טז , טז ; ונראה כי הגירסה : . יראה את פני ( שבשני הכתובים האחרונים ) היא המקורית . מסתבר כי בלשון המקרא היה המבקר במקדש מכונה : נראה את פני ה . ' וכן מצינו : וכי תבואו לראות פני ( יש' א , יב ;( מתי אבוא ואראה פני אלהים ( תה' פד , ח . ( אפשר לשער כי במקורו...
אל הספר