מאת ; יעקב שלום ליכט יום ראש החודש היתה לו , לפי העדויות שבמקרא , משמעות מיוחדת בחיי החברה ובפולחן העממי של ישראל הקדום . ביום זה היו מתאספים לסעודות ולחגיגות משפחתיות ופומביות . בחצרו של שאול המלך היו המסובים בסעודת ראש החודש יושבים במקומות קבועים ( שמ"א כ , ה , כה כט . ( מתשובתו של יהונתן שהלך דויד להשתתף בזבח הימים של משפחתו בבית לחם ( שם שם , כט ) אנו למדים שהמשפחות היו נוהגות להתאסף לזבח השנתי ( השווה שמ"א א , כ כא ) דווקא באחד מראשי החודשים . גם מי שנהג לבקר אצל הנביא הולך אליו ביום החודש ( מל"ב ד , כג . ( ביום זה נאספים המוני העם בבית המקדש לעבודה מיוחדת ( יש' אץד טו ; סו , כג ; יח' מו , א . ( לדעת קויפמן נועד לטכס זה המזמור בתה' פא , ב ו , שהוא רואה אותו כמזמור תרועה של ראש חודש . מן הכתוב בעמ' ח , ה . מתי יעבור החודש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר , ניתן ללמוד שביום ראש החודש היה נוהג גם ביטול מלאכה ומסחר . קרבן החודש נמנה בתורה עם שאר קרבנות חג ומועד ( במ' כח , יא טו . ( בראשי חדשים היו מקריבים עולה של שני פרים ואיל אחד ושבעה כבשים ומכאן שעולה החודש בחשיבותו על השבת , שמקריבים ב...
אל הספר