פרק שביעי שבת

מאת : יעקב חיים טיגאי א . מהות השבת וטיבה . 1 בשם שבת נקרא בעיקר היום השביעי בשבוע , וגם השבוע כולו מכונה שבת , על שם השבת שבה הוא מסתיים ( וי' כג , טו , טז ; והשווה רמב"ן לפס' יא ; ועיין לעיל עמ' . ( 20 בצורות האינטנסיביות שבתון ( השווה שמ' טז , כג ; שבתון , שבת ק דש , ( ושבת שבתון נקראו יום השבת ( שמ' טז , כג ; לה , ב ; וי' כג , ג . ( יום הכיפורים ( וי' טז , לא ; כג , לב , ( ראש השנה ( וי' כג , כד , ( והיום הראשון והיום האחרון של חג הסוכות ( וי' כג , לט , ( ולדעת חז"ל אף יום טוב ראשון של פסח קרוי שבת ( וי' כג , יא , טוא ; ועיין לקמן עמ' 160 [ ממחרת השבת . ([ גם שנת השמיטה קרויה שבת , שבתון , ושבת שבתון ( וי' כה , ב ז ; כו , לד , לה , מג ; דה"ב לו , כא ; ולפי זה מכונה גם כל תקופת שבע שנים בין שמיטה לשמיטה שבת , וי' כה , ח . ( מכתובים כגון : וביום השביעי תשבות ( שמ' כג , יב ; לד , כא , ( ותשבתו שבתכם ( וי' כג , לב ) נראה שהשם שבת נתפס במקרא כנגזר מהפועל שבת שמשמעותו העיקרית אינה לנוח אלא לחדול , לפסוק , לא לעשות ( רד"ק אבן ג'נאח , ומן האחרונים קאסוטו . (  אל הספר
מוסד ביאליק