מאת . כורש הרצל גורדון נפתלי הרץ טור סיני החודש במשמעותו המאוחרת , היינו כחלק מחלקי השנה , מכונה במקרא גם בשם הקדום nffi הבא גם בכתובות הכנעניות , ואין ירח במשמעותו זו אלא שימוש מיוחד של השם ירח שנקראה בו הלבנה שברקיע . רוב שימושו של שם זה בסמיכות ( כגון : ירח ימים ; ירח בול ) ומיעוטו בנפרד ( בירח אחד , זכ' יא , ח . ( הוא שם משותף לשפות השמיות הקדומות , כעדות האכדית ;( arhu - warhu ) האוגריתית ( ירח ;( ' הערבית הדרומית ( ורח ;( ' ובא גם בארמית ( ירחא , וכדומה ) ובחבשית ( ורח . ( ' כנגד זה השם חודש במקרא בא במשמעות הירח החדש , ראש החודש , ורק לאחר מכן יצא לשמש במובן הנגזר של תקופת הימים שמראש חודש לראש חודש , כגון : חודש האביב , חודש ימים , וכדומה , ולימים דחק השם חודש במובנו זה את השם י _ רח הקדום . וייתכן להניח שבדרך זו היתה גם התפתחות משמעותו של השם ירח שבתחילה היה מסמן את ראשית הירח ורק לאחר זמן התרחבה משמעותו על ירח הימים , על כולו . השם חודש משמעותו ראש חודש גם בביטויים כגון : חודש ושבת , חודשים ומועדים וכדומה . וכן בכתובות כנעניות בצירופים כגק . בחדש ירח אתנם ( סלושץ , 66 א , ;...
אל הספר