מאת : אליה שמואל הרטום נפתלי הרץ טור סיני יעקב שלום ליכט ( א ) סיפור מעשה בראשית , המקדים את בריאת היום והלילה בארבעה ימים לבריאת המאורות , מלמדנו שאין המקרא רואה ביום את זמן מציאותה של השמש בשמים , כי אם את זמן שלטונו של האור דווקא ; היום מתחיל עם זריחת השחר הקודמת ליציאת השמש . גם בבית המקדש ( בבית שני שעבודתו מתוארת במפורט בדברי חז"ל ) התחילו את העבודה עם שחר , ולא המתינו לזריחת החמה ( מש' יומא ג , א . ( אמנם בעל מזמור קד בתהלים ( פסי כב כג ) מקדים את זריחת החמה לדבריו על עבודתו של האדם במשך היום , אבל אין בדבריו הקצרים והפיוטיים שום סימן לכך שהשקפתו שונה מהשקפתו של ס' בראשית . בתיאור הבריאה אין מעשה היום הראשון מסתיים בהשלטת האור אלא בקביעת זמני שליטה נפרדים לאור ולחושך ( שהוא היעדר האור . ( מכאן שהתחלפותם הקבועה של היום והלילה הם בעיני המקרא הסימן הראשון והעיקרי לסדר ולחוק האלהי , שבו העולם מתקיים . על כן נאמר בס' ירמיהו : אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ( יר' לג , כה ; עיין גם שם לא , לה לו . ( אף יש מקום לומר , שבריאת היום והלילה יש בה משום בריאת הזמן , שהרי התחלפ...
אל הספר