כ' באדר

בעשרים ביה צמו 2 עמא על מטרא < ונחת להון 5 פ מפני שהיה רעבון ובערת בארץ ישראל ולא ירדו להם גשמים ג' שנים זו אחר זו , עד שירד חוני המעגל לפני התיבה , והתפלל 0 ) וירדו גשמים . יום שירדו גשמים עשאוהו יום טוב . א שאין הגשמים יורדים אלא בשביל ישראל , שנ : ' יפתח יי' לך את יאחצרו הטוב את השמים . וזה היה בימי שמעון הצדיק , ואמר להם : משל למלך שכעס על בנו ואמר לבן ביתו . אל תתן לבני פרנסה עד שיבכה ויתחנן לפני . טיבו של המועד — תענית גשמים שנענתה — ברור מתוך לשון המגילה . תאריכו אינו ניתן להגדרה ברורה . סכוליון פ מוסיף : 'ולא ירדו להם גשמים ג' שנים זו אחר זו' ( לשון זו שוקעה על פיו גם בנוסח הכלאיים , ( וסומך לכאן בקיצור נמרץ את מעשה חוני המעגל . בכל מקורות חז"ל המוסרים את מעשה חוני בארוכה לא נזכר פרק הזמן של שלוש שנות בצורת . לעומת זאת , גורס בעל 'צידה לדרך' בפרפרזה שלו למגילת תענית : 'בכ' התענו על המטר ולא נענו עד שהתפלל חוני המעגל , בכ '' ב אחר שעברו שלוש שנים ולא המטיר , רחם ה' על הארץ ונענה . ' מועד נוסף זה — כ"ב באדר — אינו מוכר משום נוסח אחר של מגילת תענית . אף על פי כן משער ליכטנשטיין , ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי