ב + ת + לת עשר ביה ניקנור 2 ( אמר על ) ניקנור ( פולמורדוס ) יפולימרכוס 1 של מלכי יון היה והיה מניף ידו כנגד ירוש' וכנגד בית המקדש ומחרף ומגדף : מתי תפול בידי ואהרסנה , וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו וחתכו את ראשו וקצצו את איבריו ותלאום כנגד בית המקדש . אמרו : פה שדבר בגאיות ויד שהניפה כנגד בית המקדש , נקמות יעשה בהן . יום שעשו כן עשאוהו יום טוב . ומלכותא דיונאי , שהן מניפין ידיהן על ירושלם והר ציון . וקבע אחד מבית חשמונאי ופסק ראשו , ותלאום כשער ירושלם , ואמר : פה שדבר בגאוה תעשה בו נקמה וידים המניפות על ירושלם תקצצנה . מועד זה הוא מן הברורים ביותר במגילה כולה ואף מן הקדומים בתוכה — אין ספק שנתקן דורות לפני שנתנסחה . על פי עדותו של ספר מקבים 3 נקבע המועד תכף לאחר הניצחון החשמונאי על ניקנור , ומסתבר שהיה נוהג עוד בימיו של יוסף בן מתתיהו , שנים ספורות אחרי החורבן . ואכן , המועד נתפרש במעשה ניקנור בשני הסכוליה ובשני התלמודים , ואין בין החוקרים מי שפקפק בעדותם , המתאשרת גם מן המקורות ההיסטוריים החיצוניים . אולם כמה מן הכותבים תהו על פרטים אחדים בסכוליון . דרנבורג הוכיח את תלותו ...
אל הספר