ח'-ט' באדר

בתמניה 1 ובתשעה לאדר 2 יום תרועת מטרא אם התריעו בראשון למה מתריעין בשני ? אלא הראשון משנה אחת והשני משנה אחרת . לא ( כך כתוב ) יכל הכתוב 1 ראשון הוא ראשון ואחרון 1 הוא אחרון . וכך תפסו ( ואמרו ) להם : חדש ראשון וכל שיש בו , שני וכל שייש בו , שלישי וכל שיש בו . אם התריעו בשמיני למה הוצרכו להתריע בתשיעי ? אלא שמיני בשנה זו ותשיעי בשנה אחרת . ולא כל שכתוב ראשון הוא ראשון ולא הכתוב אחרון הוא אחרון . אלא תפשו להם חדש ראשון וכל שיש בו . מועד זה , כמוהו ככ' באדר שאף בו 'נחת מטרא , ' הוא מן הבודדים במגילה שאינו עוסק באירוע מדיני או דתי . המפל סבר , כי אין מקום למועדים מסוג זה במגילה המקורית וראה בהם תוספת מאוחרת . אף על פי כן , מצינו שירידת גשמים הייתה קובעת לפחות 'יום טוב' חד פעמי , כפי שהעיר כבר גרץ , ואפשר שסופה של בצורת ארוכה נקבע מועד אף לדורות . מנטל טען , שהזכרת טקס ההתרעה על המטר במגילה היא ראיה על מוצאה הפרושי . החוקרים נחלקו אם המדובר במגילתנו בתענית רצופה של שני ימים עוקבים או , כעדות שני הסכוליה , בשתי תעניות שנקבעו בח' באדר ובט' באדר בשתי שנים שונות . היו שקשרו בין מועד זה לבין ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי