בעשרים ושבעה ביה תבת סולתא 2 למיסק למדבחא 3 מפני שהיו העדוקין אומרין : אוכלין מנחת בהמה . אמ' להם רבן יוחנן בן זכאי : מנין לכם ? ולא היו יודעין להביא ראיה מן התורה , אלא אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומי : מפני שהיה משה אוהב את וישראל ) אהרן , אמ : ' אל יאכל סלת לבדה אלא יאכל סלת ובשר , כאדם שהוא אומ : ' הילך רכיך יהילך בשר / קרא לו רבן יוחנן ובן יוחנן ) בן זכאי : ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עיינות מים . אמ' ו ח הרי אתה משחק בנו ! אמ' לו : ולא תהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטלה שלך ! אמ' לו : בכך אתה מוציאני ? אמ' לו : לאו , הרי הוא אומ : ' יהיה עולה ליי' ומנחתם ונסכיהם . אמרו ביתוסין לרבן יוחנן בן זכאי : אוהב משה לאהרן , שנתן לו סלת ובהמות . משל לאדם ואו' לדוברי הילך יבשר ' הילך רכיך . אמ' לו : ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים . אמ' לו הביתוסי : מה ענין זה אצל זה ? אמ' לו : שוטה , לא יהיו דברי תורה שלנו כשיחה בטילה שלכם ! והלא כבר נאמר : ומנחתם ונסכיהם יאשה 1 ריח ניחוח ליי . ' החוקרים נחלקו לשני מחנות.- מקבלי הביאור למועד זה , ודוחיו . רובם הניחו כי המועד אכן נקבע , כעדות הסכול...
אל הספר