בעשרים וחמשה ביה אחידת שומרון שורא 1 ומה היא אחידת שומרון רבה ? מפני שס ש יעלתה גלות בראשונה באו למטלת של כותיים ולא הניחו , באוליס בוסטי ושבוה , והיקפוה ערי חומה , ונסמכו לה עיירות הרבה , והיו קורין לה ערי נברכתא . כשעלו בני ישראל מן הגולה לא רצו לישב במטלית של כותיים , אלא באו לסיבסטא וישבוה , ועשו שם חומה בעורה , ונסמכו להם עיירות הרבה , ומלאו כל עיר נרבונא . המאורע הנרמז במועד זה קל לזיהוי לכאורה : כיבושה של העיר שומרון . אף על פי כן , נתעוררו קשיים בפירושו מתוך לשון המגילה ומתוך הביאור הנספח לה בסכוליון . במגילה : המילה 'שורא' קשה . אם המדובר בכיבושה של חומת שומרון , הרי 'שור' לשון זכר ו'אחידת' לשון נקבה , המתאימה לכיבושה של העיר גופה דווקא . ועוד : מה טעם להזכיר כיבושה של חומה אם העיר כולה נכבשה ? שאם לא כן , כלום אפשר שתיכבש זו בלא זו ? דרנבורג העלה השערה חריפה , כי המילה 'שורא' הוא גיליון שנכנס שלא במקומו , וכי היה זה ביסודו נוסח אלטרנטיבי ל'מגדל צר / מגדל שר' הנזכרת במועד י"ד בסיון . אבל עדותם המכוונת של פ , א ונוסח הכלאיים מקשה על הנחה זו . בכמה מן הדפוסים תוקנה לשון המועד , ...
אל הספר