תולדות המחקר

מחקר המגילה תולדות מחקרה של מגילת תענית חופפות , במידה רבה . את תולדותיה של חכמת ישראל בכלל . משנתעוררו ראשוני החכמים לעסוק בתולדות ישראל וספרותו , בהתפתחותה של תורה שבעל פה ובטיבם של הזרמים הרוחניים שליוו את צמיחתה של ספרות חז"ל , נמצא מקום בשולי דבריהם גם למסמך הקדמון והמיוחד הזה , המטיל השלכות על כל הנושאים הללו . למגילתנו נזקק כבר ר' עזריה מן האדומים אגב מחקרו בטיב הכתות , והוא אף הכיר , בנוסף למהדורה הנדפסת הראשונה , את כ"י פארמה . המגילה נסקרה על ידי ביבליוגרפים והבראיסטים בני המאה הי"ז , וראשוני חכמת ישראל הכירו בערכה ותתעניינו במועדיה . בכתבי ר' נחמן קרוכמאל נקרית המגילה אגב אזכרות מזדמנות של כמה מן המועדים , ובמקום אחד מושמעות בדבריו גם אבחנות כלליות הנוגעות בה . רצ"ה חיות עמד לראשונה על עיקרים חשובים בטיבה ובתולדותיה של המגילה , עיקרים אשר שבו ונכסו מעיני החוקרים שבאו אחריו . בהם ההשלכות של היות המגילה 'כתובה ומונחת' על השאלה הכללית של כתיבת תורה שבעל פה , וכן האבחנה החלוצית בין גוף המגילה ובין הסכוליון המבאר אותה , ואף בין לשונות ההצעה של זו ושל זה בתלמוד הבבלי . אבחנה זו בי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי