בשלהי ימי בית שני יצאה מתחת ידם של חכמים מחוגי הפרושים מגילה קצרה , כתובה ארמית . מגילה זו היא רשימה של תאריכים על פי סדר השנה , אשר אירעו בהם 'נסים' - ניצחונות ושמחות לישראל . כותבי המגילה בקשו להפוך את המועדים הנזכרים בה למעין 'חגים למחצה , ' האסורים בתענית , ולקבוע את האירועים ההיסטוריים שביסודם בזיכרון הלאומי לדורות . תעודה זו , המכונה 'מגילת תעניתי , קודמת לכל ספרות חז"ל , והיא המסמך הפרושי היחיד שנשתמר בידנו מימי בית שני . בזמנים מאוחרים יותר נספחו אל המגילה פירושים עבריים , המציעים ביאורים למאורעות הנרמזים בה . בין הביאורים סיפורים בלתי מוכרים ממקור אחר , ועדויות רבות עניין באשר למחלוקות בין הכתות בימי בית שני . המחקר שלפנינו מגיש לקורא מהדורה ביקורתית חדשה של המגילה וביאוריה , סוקר את תולדותיהם של החיבורים , בוחן את מהימנותם ומתחקה אחר המסד ההיסטורי שלהם . שרטוט נתיבם הנפתל של המגילה ושל ביאוריה ושחזור המסמך העתיק לחטיבותיו ולרבדיו מזמנים מבט יחידאי אל בבואתם של מאורעות הבית השני , כפי שנשקפו באספקלריה של ראשוני חכמינו , וכפי שנתפרשו , נתרחבו ונתעשרו ביר הבאים אחריהם . ר"ר ורד ...
אל הספר