לאור העובדה שמתקופת המקרא כמעט שלא שרדו תעודות כתובות ניתן ללמוד על אורחות החיים של תקופה זו בעיקר על סמך תעודות חיצוניות מהמזרח הקדמון . אחד המקורות הראשונים במעלה הם אלפי התעודות מארכיון מארי , בעיקר מהשנים 1760 / 1761-1792 / 1793 לפסה"נ . נוהגי חיים הדומים לאלה המבצבצים ועולים מסיפורי המקרא מצויים בשפע בתעודות מארי . אין כמעט תחום מתחומי החיים , שאיננו יכולים להשוות בו על סמך תעודות אלו , ' ) בשינוי כל הטעון שינויי , [ mutatis mutandis ] ומבלי לחטוא בהקבלת יתר עד כדי הגזמה , ([ Paraiieiomania ] בין הדברים כפי שנראו 'באמת' ללבוש הספרותי שהם עוטים במקרא . על אף המרחק של כאלף שנה ויותר המפריד בין הסיפורים המקראיים לארכיון מארי , מאפשרות לנו ההשוואות האלה להבין טוב יותר את שתי התרבויות העתיקות בשפכן אור אהדדי . מאמר זה איננו עוסק באחד התחומים האלה אלא דווקא בתחום שלכאורה הקשרים לגביו הם כמעט בלתי אפשריים , וכוונתי לתחום הסגנון הספרותי ולתחום העריכה . בעבר הצבעתי על תופעה ספרותית המשותפת למארי ולמקרא , היא תופעת הלשון הנקייה , ( euphemism ) לשון של כבוד כלפי מעלה , שדוז"ל ניסחו אותה בלשו...
אל הספר