לאחר שדנו בהיבטים החיצוניים של הפרשה אנו באים עתה לדון בעיקר : הרעיונות וההשקפות שהמחבר ביקש למסור או בפשטות - המניע לכתיבת החיבור . ראינו בפרקים הקודמים שמחבר פרשתנו חיבר חלק גדול של חיבורו בדרך של שיבוץ פסקאות ספרותיים קיימות ( ראה לעיל , פרק רביעי . ( אין מדובר בגנבה ספרותית , שהרי הוא הצליח לחבר חיבור מקורי , מורכב יותר מן החיבורים המקבילים ( ראה לעיל , פרק חמישי ) והנושא בקרבו מסר שהוא ייחודי לו והנוגע לתפקיד יהושע ביצירת האומה העברית . שאיפתו העיקרית של הסופר היא לצייר את יהושע במנהיגו המובהק של העם . לצד המסר המרכזי של החיבור יש להבחין במסרים משניים , ייחודיים אף הם , שגם אותם נבחן בפרק זה , וזאת על פי סדר הופעתם בפרשה . פסי א ( ופסי כה . ( שכמה - מדוע האספה , שבה מתחייב העם בטקס חגיגי של כריתת ברית לעבוד את ה , ' נערכת דווקא בשכם ולא בשליה אשר עליה נאמר : "ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד '' ( יהר יח , א ?( כאן נעוץ שורש הבעיה של סיפורנו . שכם הייתה מרכז שבטי ישראל הצפוניים בימי הממלכה המאוחדת . שם נאספו כל שבטי הצפון כדי להמליך את רחבעם : "וילך רחבעם שכם כי ש...
אל הספר