כדי למקם את הסיפור מבחינת הרובד הלשוני שאליו הוא שייך , בחנו את לשון הסיפור ( סיפור התשתית והתוספות : ( מילים , ביטויים , תחביר וסגנון . הבחנו בין שפת המקורות הספרותיים שהסופר עשה בהם שימוש לבין שפתו הוא . דנו רק בפריטים שאפשר לאפיין אותם ונמנענו מטיפול באלו שהם ניטרליים לענייננו . אנו מודעים היטב לעובדה , שלפעמים אך יד המקרה הוא שמילה או ביטוי כלשהו מצוי בכתוב מסוים או ברובד מסוים של השפה . ואכן , ניסיוננו בחקר טקסטים בבליים עתיקים , במיוחד אלו של מארי , הראה לנו שלעתים קרובות מילים אשר צוינו במילונים כמאוחרות , נתגלו כעבור זמן בטקסטים בבליים עתיקים . בדיוננו כאן לא נתעלם אפוא מאפשרות זו , ונשתדל לבחון את לשון הפרשה בכל הזהירות הראויה . בעיוננו הדריכה אותנו הקביעה שטקסט מתוארך לפי המילה המאוחרת ביותר המופיעה בו . פסי א . ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל - אמנם נוסחת פתיחת הסיפור המכילה את שלושה המרכיבים האלה ( השורש אסף , שם פרטי , מושא ישיר : "את כל שבטי ישראל ( " היא יחידאית , אך צירוף המילים 283 282 " ויאסף ( ... ) את כל" מצוי הן בכתובים עתיקים והן בכתובים מאוחרים . אנו רואים אפוא שמחב...
אל הספר