ההשוואה בין נוסח המסורה לתרגום השבעים אפשרה לנו לשחזר בפרק הקודם נוסח תשתית השונה משני נוסחים אלו . כאמור אין אנו מתימרים לומר שיש ביטחון מוחלט בתוצאות השוואתנו . יחד עם זאת נראה לנו שהגענו לתוצאות המאפשרות לנו להתקדם עתה בנסיוננו לשחזר טקסט קדום עוד יותר מזה אשר הגענו אליו באמצעות השוואת הנוסחים . הפילולוגיה המקראית אינה שונה במהותה מכל עיון פילולוגי אחר . המקרא משקף טקסט קדום ותולדות חיבורו צריכות להיחשף בדרר ביקורתית ובעיקר מתוך הכרת מנגנון העריכה של הסופרים העתיקים . הטקסט ניצב לפנינו כיחידה שלמה ואחידה , ללא כל סימנים חיצוניים שיש בהם כדי להנחות את מחקרנו , אך אם אנו קשובים לטקסט וקוראים אותו בתשומת הלב הראויה , תוך מעקב אחר מהלך התפתחותו , אנו יכולים לחשוף את קווי התיחום המבדילים בין רבדיו השונים . ביקורת המקרא המודרנית היא בת כמאתיים וחמישים שנה הנמנות מאז הופעת חיבורו של ז'אן אםטרוק . דורות של חוקרי מקרא לימדונו כיצד לשחזר את תולדותיו של טקסט מקראי . בניתוחינו הפילולוגיים אנו עושים שימוש במספר בחנים , חזרות , סתירות , הכפלות , רעיונות ייחודיים , סגנון ואוצר מילים מיוחד , חוסר א...
אל הספר